(צילום: נדב אבס, אבי חי)
"יציבות היא סימן טוב בהתחשב בחלופה שראינו לפני 3 שבועות שבה במשך כמעט חודש הייתה עלייה מאוד מאוד דרמטית בתחלואה והיא נעצרה", מסביר פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית ומנהל מכון כללית למחקר, באולפן ynet.
במקביל, הוא מציג כלי חיזוי ייחודי אשר פותח בחודשים האחרונים במכון כללית למחקר על בסיס כלי בינה מלאכותית, המספק מענה לצרכים אלו. "הכלי מבצע סינתזה של מקורות מידע מגוונים וייחודיים על מנת להפיק חיזוי ברמה אישית של הסתברותו של אדם להידבק בנגיף הקורונה, וברמה האזורית לנבא את פעילות המחלה הצפויה".
משבר הקורונה: הסיקור המלא ב-ynet
הוא מסביר כי כלי הניבוי מתעדכן באופן יומי, מחשב לכל מבוטח את הסיכון להידבקות על בסיס הצלבת מקורות ומאגרי מידע שונים ונרחבים המשקללים: נתונים אישיים, סקרי תסמינים, נתונים התנהגותיים של האוכלוסייה, נתוני תחלואה, בידוד ובדיקות בפילוח גיאוגרפי ממוקד המקושר לאותו מבוטח.
כיצד מתבצע איתור החולים?
כאשר מטופל בסיכון להדבקה מגיע למרפאה, או יוצר קשר עם הרופא מכל סיבה, הרופא מונחה אוטומטית לתשאל אותו, ובמידה והוא סובל מתסמינים אופייניים למחלה, הוא נשלח לבדיקת קורונה. בנוסף, הכללית מתכננת פניות יזומות לאותם מטופלים, כדי לזהות מוקדם ככל האפשר את הנדבקים ולסייע בקטיעה יזומה של שרשראות הדבקה.
בנוסף, מידע גיאוגרפי על בסיס כלי הניבוי מסופק מדי יום להנהלת הכללית, במטה ובשטח, ככלי לאיתור מוקדי תחלואה עתידית ותיעדוף עמדות בדיקה. "למיטב ידיעתנו מדובר ביכולת ייחודית ברמה העולמית לזיהוי סיכון אישי להדבקה בנגיף, ו-'סגירת מעגל' חכמה לתיעדוף הערכה רפואית ובדיקות לאיתור הנגיף", אומר פרופ' בליצר.
הוא מוסיף כי עבור מקבלי ההחלטות מרמת הרופא הבודד ועד לרמת הנהלת הכללית מדובר בפתרון ייחודי. המידע מהכלי מונגש דרך מערכות המידע של הכללית, להנהלה, למרפאות ולרופא המטפל. כך מתאפשר זיהוי מידי של צורך בשינוי מדיניות על פי אזור, לצד תיעדוף ביצוע בדיקות למקרי הדבקה חדשים וטיפול בהתאם לסיכון המטופל.
לדברי ד"ר דורון נצר, ראש אגף הרפואה בחטיבת הקהילה של כללית: "רופאי הכללית היו הראשונים אשר פנו באופן יזום, בשיחת טלפון אישית למבוטחים אשר זוהו כבעלי סיכון גבוה לתחלואה קשה והנחו אוכלוסייה זו כיצד לנהוג בתקופת התפרצות הנגיף, במטרה לצמצם את התחלואה והתמותה בגל הראשון וגם בעת זו".
